. 300 § אם הבחירה סופית ביחס לבחירה בביטול , שונים פני הדברים כאשר הנפגע בוחר בקיום . בשורה של פסקי דין נקבע , כי אין מניעה שהנפגע יחדש את זכותו לביטול בגין הפרה יסודית , לאחר שחלף המועד לכך , על ידי מתן ארכה נוספת טרם הביטול . תוצאה זו נסמכת על פרשנותו של סעיף 8 לחוק החוזים ( תרופות . ( כן נפסק , כי הכוח לחידושה של זכות הביטול , באמצעות מתן ארכה , נתון לא רק ביחס להפרה היסודית , אלא גם אם מדובר בהפרה לא יסודית , והנפגע כבר נתן ארכה קודמת , אך החמיץ את המועד הסביר לביטול לאחר שחלפה הארכה הקודמת . זאת , למרות נוסחו של סעיף 8 לחוק החוזים ( תרופות , ( המעורר ספק . נאמר בסעיף , כי יש ליתן הודעת ביטול בתוך זמן סביר לאחר חלוף הארכה , וזאת ביחס לשתי חלופות ; ( א ) במקרה האמור בסעיף ) 7 ב ) ( דהיינו , כשמדובר בהפרה לא יסודית , וזאת , כשעל פי סעיף 7 ( ב ) ניתן לכאורה לבטל את החוזה רק בתוך זמן סביר לאחר חלוף הארכה האחת ;( ( ב ) בכל מקרה אחר שבו נתן הנפגע ארכה . מכאן היה ניתן להבין , כי רלוונטיות הארכה ביחס להפרה הלא יסודית מתמצה בארכה אחת , על פי סעיף ) 7 ב , ( שכן , מקרה שבו מדובר בהפרה לא יסוד...
אל הספר