. 244 § חוק החוזים ( תרופות ) אינו משמיע , כידוע , דבר מפורש בסוגייתנו . פרופסור ידין סובר , כי בדרך כלל יש לראות את המחוקק כקובע אופי כופה להוראותיו , אלא אם כן נאמר שהוראה מסוימת היא הוראה מרשה . פרופסור ידין מבסס דעה זו על קיומן של הוראות המפרשות כי הן דיספוזיטיביות , בחלק ניכר מן החיקוקים החדשים בדין האזרחי , לעומת מיעוט ההוראות המייחסות לעצמן נפקות כופה . עם כל הכבוד , אין דעה זו נראית לנו . האם כמותן של הוראות החוק היא המכריעה ? היעדרה של גישה אחידה בחקיקה החדשה אינו מאפשר משיכת ג פ"ד לו ( ו ) . 210 , 204 4 על טעותו זו של השופט לוין עומדת השופטת נתניהו בעניין ע"א 156 / 82 ליפקין נ' דור הזהב בע"מ , פ"ד לט , 94 , 85 ( 3 ) וכן פרופסור נילי כהן , במאמרה : "ביטול חוזה והשפעתו על עיסקאות במקרקעין בלתי רשומים" הפרקליט לה ( תשמ"ג ) 218 , 215 ( ה"ש . ( 22 השופטת נתניהו סוברת בעניין ליפקין , כי "אין קשר" בין שאלת המקור לעניין הקוגנטיות . באמור לעיל , אנו בדעה , שגם אמירה זו גורפת מדי , שבן קיימת זיקה חד ביוונית בין שתי הסוגיות . 5 אי ידין חוק החוזים ( תרופות בשל הפרת חוזה , ( 1970-א"תשל ( ...
אל הספר