. 231 § לשונו הכללית והבלתי מסויגת של סעיף 7 לחוק החוזים ( תרופות ) אינה רומזת על אימוצו של הסייג בדבר נבצרות ההשבה בשיטתנו . עם זאת , כלליותה של הוראה זו מרחיבה את תחומי שליטתו של "הפירוש , "הלגיטימי שמתוכו ניתן לבחור פירוש ההולם את המדיניות המשפטית הראויה ואת תכליתה המשוערת של החקיקה . אם נימוקי המדיניות המשפטית יצדיקו זאת , יהיה ניתן לעגן את המסקנה הרצויה במסגרת סעיף 7 לחוק . דרך פורמלית נוספת לעיגון הסייג הנדון מבוססת על סעיף 39 לחוק החוזים ( חלק כללי . ( הפסיקה קבעה , כמתואר , שהשימוש בזכות הביטול מסויג בחובת תום הלב . ראויה לשיקול הטענה , כי יש משום חוסר תום לב בהפעלת זכות הביטול על ידי הנפגע בנסיבות שבהן אין ביכולתו להשיב את אשר קיבל ( או את שוויו . ( אולם , לאור עמדת הפסיקה דהיום באשר לשימוש בסייג תום הלב , הדורשת אקט פוזיטיבי של הכשלה , נראה שלא יהיה ניתן להסתייע בסייג זה לענייננו . לביטול החוזה בנסיבות העניין שבו אנו דנים לא קדם כל מעשה פוזיטיבי הנגוע בחוסר הגינות . יצוין , שאף לפי הגישה המרחיבה יותר שגרסנו ביחס לחובת תום הלב , הראויה , לדעתנו , ליישום בדין הישראלי , לא היינו...
אל הספר