מאת יהושע ויסמן ** כאשר הוקמה קרן קיימת לישראל , בראשית המאה הנוכחית , נקבע בתזכיר ההתאגדות שלה העיקרון כי אין להעביר בעלות במקרקעין שיירכשו על ידה . למחזיקי המקרקעין של הקרן הקיימת לישראל ניתן להעניק לכל היותר חכירה בלבד . מדינת ישראל אימצה את המדיניות הזאת של קרן קיימת לישראל והחילה אותה על כלל מקרקעי ישראל , דהיינו , על המקרקעין שבבעלות המדינה , רשות הפיתוח וקק"ל . דבר זה נעשה תחילה בחוק רשות הפיתוח ( העברת נכסים , ( , 1950-י"תש לאחר מכן באמנה שנכרתה בין מדינת ישראל ובין קק"ל , בשנת , 1961 ובמקביל לכך בחוק יסוד : מקרקעי ישראל משנת . 1960-ך"תש מעניינת העובדה כי בעת שחוקקה הכנסת את חוק היסוד המגביל את האפשרות להעביר בעלות במקרקעי ישראל , לא התנהלו על כך דיונים ארוכים . הרעיון בדבר בעלות הלאום על הקרקע התקבל באותם ימים בהסכמה רחבה , והיו הדים קלושים בלבד 1 לאופוזיציונרים , כגון חברי הכנסת יוחנן בדר , חיים לנדוי ושניאור זלמן אברמוב . אולם עם השנים הועם במקצת זוהרו של רעיון הבעלות של הלאום על הקרקע , ומזמן לזמן נעשו נסיונות לבחון אותו מתוך גישה ביקורתית , לפחות ככל שהדבר נוגע במקרקעין ע...
אל הספר