בספר דברים אנו קוראים : "עשר תעשר את כל תבואת זךעך , היצא השדה שנה שנה : ואכלת לפני הי אלהיך במקום אשר יברור לשכן IT שם " ... ( דברים " - ד ;( 23-22 "כי תכלה לעשר ^ ת כל מעשר תבואתך בשנה השלישית r \ vp המעשר ונתתה ללוי לגר לן תום ולאלמנה ואבלו ב ^ עךיך ושבעו ( דברים דול . ( 12 הוראות אלו התקבלו במורשת ישראל כבאות להוסיף על ההוראה להפרשת המעשר היסודית י מעשר ראשון . : [ "ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה , חלף עבךתם אשר הם עבדים את עבךת אהל מועד" ובמדבר -ח . ( 21 כך נקבע , שבשנה הראשונה , השניה , הרביעית והחמישית של "שבוע השמיטה מפרישיס "מעשר שני ( נוסף ל מעשר ראשון ( " ומביאים אותו לירושלים לאוכלו שם ( או עושים שימוש בירושלים בכסף הפדיון שלו , ( ובשנה השלישית והשישית מחליף את המעשר השני מעשר עני" - אשר מחלקים לכל אלה שאין להם נחלת שדה וכרם . דוגמת הדיון במעשרות שבהם חייב הצלף מלמדת עד כמה הקפידו חז"ל לדקדק בפרטי הדינים , ושקלו כל נושא לפרטיו ולדיוקיו . הפרי : לאמור , פרי שחנט קודם יום זה מקובל עלינו שניזון עדיין ממי השנה שעברה , ולכן יתעשר לשנה שעברה . ופרי שחנט לארור יום זה...
אל הספר