הסמלים ההיסטוריים הגלומים בארבעת המינים ניתנו לבירור גם בלא להיזקק להגדרתו המדויקת של כל מין ומין . לא כן הדבר בבואנו לבדוק את הסמלים שביטאו ארבעת המינים מתקופת בית שני ואילך . בנוסחים שונים , במדרש תנחומא ובויקרא רבה לי , ט"ו נמצא המדרש הבא : " אחר כל החכמה שכתוב בשלמה "ותרב חכמת שלמה ויחכם מכל האדם" ( מלכים אי ( 11-10 0 הניח כל הדברים האלו וישב לו תמיה על די מינים הללו , שנאמר : שלשה המה נפלאו ממני וארבעה לא ידעתים ( משלי ל' - ( 18 אלו ארבעה מינין שבלולב , שביקש לעמוד עליהם : פרי עץ הדר - מי יאמר שהוא אתרוג ? - כל האילנות עושין פירות הדר ! כפות תמרים : התורה אמרה טול שתי כפות תמרים להלל בהן , והוא אינו נוטל אלא לולב , ליבה של תמרה ! וענף עץ עבות : מי יאמר שהוא הדס ? וערבי נחל : כל האילנות גדלין במים - ... ומי פירש להם לישראל על ד' מינין הללו שהן אתרוג , לולב , הדס וערבה ? - חכמים " ! מסתבר , כי לדעת בעלי המדרש הזה עדיין לא ידעו כל ישראל ( בימי בית ראשון ) הגדרותיהם של "ארבעת המינים" כפי שהן מצויות בידינו מפי חז"ל . ושלמה , החכם מכל אדם , שידע את ההגדרות הללו , ישב לו תמיה : מי "יאמר"...
אל הספר