א . היקף הדיון נדמה , שאין הרבה מן המשותף בין אבן סינא לרמב"ם בכל הקשור לסוגיית האנושית בכלל והשכל בפרט . השוני ניכר כבר במישור הפורמלי : אבן סינא מקדיש דיונים נרחבים לשאלת מהות הנפש האנושית ולהישארותה . הוא מוכיח בהרחבה היא עצם שאיננו פרה אקםיםטנטי , ואף מצביע על מקורה כנאצלת מן השכל נדרש לשאלת הדרך האפיסטמולוגית שבה השכל רוכש את ידיעותיו , וטוען הידע איננה אבסטרקטיבית בלבד , כלומר על ידי הפשטת הצורות , כי אם גם , על ידי הארה מן השכל הפועל ; ולבסוף , הוא דן באריכות באופנים השונים הנפש , הנקבעים לפי ההישגים שהשיגה בחיי החומר ' . דיונים אלו — בחיבורים כגון כתאב אלנגיאה , כתאב אלשפאא , אלאשאראת ואלתנבי האת , וכן נפס ( המיוחס לאבן סינא ) — הם רחבי יריעה ולעתים גם כבדי ניסוח . אף ניתן סתירות פנימיות , אי לכידות וקשיים פילוסופיים באחדות מתפיסות אלו . אבן סינא 2 דעותיו על הנפש האנושית בגלוי ובהרחבה . לא כן הרמב"ם . הפילוסופי הגדול , מןדד , נבוכים ( להלן ; מו"נ , ( נזקק הרמב"ם לתורת הנפש באזכורים פזורים ולא שיטתיים , זעיר שם זעיר שם . במבואו למסכת אבות ( שמונה למשל : F . Rahman , Avicenna ' s...
אל הספר