האני והמבנה

פוסטר פירש את התעניינותו של פוקו כבדיקה הולמת של ההגדרה העצמית כבעיה , בתקופה שבה נדרש אני חדש , צרכני , לצורך תפקוד בחברה בעידן המידע . אני טענתי כי התחדשות העצמי היא תהליך שינוי המחולל טרנספורמציה חברתית , אף על פי שהוא מיקרו קוסמי , וכי הוא תהליך מעצים , המנוגד לניכור ולהתאבנות המכנית ולהתפכחות . אך גם אם קיימים תהליכים חברתיים מעין אלה , של מילוי העצמי המרוקן , השלכותיהם שנויות במחלוקת באשר לשינוי "השלם" או למסגרת המבנה החברתי שבה הם מתרחשים . בעקבות מלוצ'י , ( 1994 ) אנחנו עשויים לזהות תהליכים עצמיים כאלה בתהליכים התחלתיים , ראשוניים , ההולכים ומתגבשים בתנועות חברתיות חדשות , שהן בתורן גם מתמסרות וגם משנות את המוסדות . או שבעקבות פוסטר והארווי , אנחנו יכולים לזהות רק תהליך חברות מטרים , המסתגל למבנה המתפתח של הקפיטליזם הצרכני הפוסט מודרני של עידן המידע . אני חושב כי סוגי התחדשות העצמי הם חלק מהגדרה מחודשת של משמעות הצריכה והייצור . עבודה עצמית אינה רק הכנה לצומת צרכני סמלים ברשת המידע . במקום זאת , העבודה העצמית עצמה היא מרכיב יסודי בשינוי טבע הצריכה : פחות רכישת חפצים חיצוניים , ...  אל הספר