מרקס

למרות ניסיונותיהם החדשניים של הפרשנים להשיב את התיאוריה שלו אודות ניכור ומנהג למקורותיה הדתיים ( באנט , ( 1992 להשקפתו של מרקס , היחס בין הדת לפרט היווה את תמצית הפרדיגמה שוללת הכוח של הניכור והפטישיזם . שמירת מצוות הדת שוללת את עוצמתו של האדם , ובדומה לפטישיזם הצרכני , מרוקנת את ההוויה האנושית מיכולותיה ומן הפוטנציאל שגלום בה . ואף על פי כן , טוענת איב טאבור באנט כי אפשר לייחס את ביקורתו של מרקס על הדת למאבקו היהודי להתגבר על "דואליזם השמים והארץ , הרוח והבשר , המיסטיקה והחיים , המחשבה והמציאות - דואליזם אשר מרקס ובני דורו האמינו כי הוא נובע מן הנצרות" ( באנט , 1992 עמ' . ( 124 למרות זאת , מבחינתו של מרקס , השפעת הדבר הייתה כי הוא זיהה את הפעולה הדתית , באופן אמפירי , במעוררת ניכור , 1956 ) עמ' : ( 172 , 170 ככל שהפועל מכלה יותר את כוחותיו בעבודה , כך גדלה עוצמתו של עולם האובייקטים שהוא יוצר מול עצמו , וכך נעשה הוא עצמו עני יותר בחייו הפנימיים , ושייך פחות לעצמו . ככל שהאדם מייחס יותר מעצמו לאלוהים , כך נותר בו עצמו פחות ... כל התכונות הכרוכות ביצירת פעילות זאת , השייכת במהותה לאדם , ...  אל הספר