אידיאה זו היא מבחינה מעשית בעלת ממשות אובייקטיבית שלמה בתוך עצמה . כי היא מונחת בתוך תבונתנו המחוקקת המוסרית . שומה עלינו להיות בהתאם לה , ועל כן מן ההכרח הוא שגם נוכל לעשות זאת . אילו היה הכרח להוכיח תחילה אפשרות היות אדם תואם דיוקן אב זה , כפי שהכרחי הוא ואין לעקוף אותו במושגי טבע ( כדי שלא נחשוף עצמנו לסכנה שמושגים ריקים יעצרונו בדרכנו , ( או אז היינו חייבים באותה מידה להרהר אחרי מתן סמכות * לחוק המוסרי להיותו נימוק קביעה בלתי מותנה , ועם זה מספיק , של רצייתנו ; כי כיצד אפשר יהא , שהאידיאה בלבד של התאמה לחוק כל עיקרה תהיה בשבילה מניע ממריץ בעל עוצמה גדולה יותר מאשר כל אלה הנובעים מיתרונות שאפשר להעלותם על הדעת —דבר זה אי אפשר להשיג על ידי תבונה ואין להוכיחו על ידי דוגמאות של הניסיון , כי מה שנוגע לעניין הראשון החוק מצווה ללא תנאי , ומה שנוגע לעניין השני , הרי אפילו לא היה קיים מעולם אדם הנוהג בציות בלא תנאי לחוק זה , ההכרחיות האובייקטיבית להיות אדם כזה נגרעת בכלשהו והיא מוכחת מעצמה . אין היא צריכה אפוא לשום דוגמה של הניסיון כדי לעשות את האידיאה של אדם הנושא חן לפני אלוהים מבחינה מ...
אל הספר