לא אתייחס באופן מפורט לתיאורה הפיזי של המכונה : הן מבחינה מרחבית והן מבחינת טיב חלקיה , ניתן היה בנקל להצביע על תופעות של ריבוד לרשויות ועל ההיסט הסמנטי והתפקודי שבין היסודות המכניים , ה"סתמיים" ( מיטה , מוך , לבד , מחטים , משרטטת , אזמל , מערכות חשמל ותמסורת , ( לבין גילוים כיסודות של מוות , בתיווך פועלם על הגוף החי ( שריטה , דקירה , קילוחי הדם , הזנה כפויה , השלכת הפסולת . ( בכל אלה , אנו שרויים עדיין בין גבולותיה של המכונה כמטפורה מכנית ( או מכניסטית ) לשיבושו של העולם ולהריסתו העצמית . אך בשלב הנוכחי , ענייננו בהעמקת המטפורה הנפשית : המכונה כגילום סמלי של איום המוות ( וביצועו ) הטמון בשניותו האישית של הכותב / החולם , כלומר המכונה במסגרת עבודת החלום ובתוצר של העיוות הכרוך בה . ההנחה היא זו = המכניות , על גילוייה ואבזריה , היא היא אותו תוצר , משמע היא העיוות , הכיסוי , של הנפשיות , ובתור שכזו ( מכנית / נפשית , ( מכונת העינויים מגלמת את יסודות הפנטזמה של הכותב / החולם , קרי הכתיבה והגוף בהנאות בלתי אפשריות ( יש לזכור שפסקי הדין מתפקדים כחזרת המורחק , ( כתיבה וגוף שמהותם אמת ומוות מעור...
אל הספר