יצחק לאור - על ספרות ופוליטיקה

נ / שד , צתןרמן התבקשתי לכתוב על פועלו הספרותי של יצחק לאור . הבטחתי לעשות זאת . אני מכיר את כל הרומאנים של לאור ; לדעתי , הוא אחד המוכשרים והחשובים בין הסופרים הישראלים בעשורים האחרונים , וכוונתי לא רק למה שהפך זה כבר למוסכמה שגורה - היותו של לאור המשורר הפוליטי הבולט במחוזותינו זה שנים - אלא לכתיבת הפרוזה האמנותית שלו . וכשהתיישבתי סוף סוף כרי לקיים את הבטחתי , החלטתי להפר אותה . אין בדעתי לכתוב מסה פרופסוראלית מלומדת על הרומאנים של לאור , על תכניהם , צורותיהם והיגדיהם . ראשית , משום שלאור אינו אוהב פרופסורים . שנית , משום שקיימים פרופסורים שייטיבו לעשות זאת ממני . שלישית , משום שיש לי מה לומר על הפרוזה של לאור , אך חשוב לי לומר זאת לא על דרך ניתוחה הספרותי , אלא דווקא באמצעות העיון במעמדה הפוליטי חברתי תרבותי החורג מעבר לדיבור הקונקרטי על הטקסט המסוים והמבקש להתעכב על מה שהופך את לאור לסופר גדול בעיניי : הקשר הסבוך , הסותרני מעיקרו , שבין אמנות והפוליטי . נדמה לי שבכך אכבד גם מניה וביה תחום ייחודי מתחומי עיסוקיו הרוחניים של לאור , תחום שאותו הביא , לטעמי , לשיא שכלולו : כתיבת ביקורת...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד