( 1828-1797 ) ב 19 באוקטובר 1814 מלחין שוברט בן השבע עשרה את שירו הראשון למלים של גיתה , "גרטכן ליד הכישור" מתוך , "פאוסט" ורושם פרק חדש בתולדות המוסיקה : לידת הליד הרומנטי . בין סימני ההיכר : קוו מלודי , המשקף נאמנה את הלוך נפשה ( המיוסר ) של בעלת הוידוי ; ליווי פסנתר , המרכיב על גבי הקוו הזה את רחשי הסביבה המוחשית ( המיית הכישור , הנע בלי הפוגה , ( ומיזוגם של שני ההיגדים , זה המזומר וזה המנוגן , לכלל אחדות בלתי נפרדת . אחדות בלתי נפרדת קיימת גם בין שני רכיבי היסוד של השיר : הפיוט והמוסיקה חדלו מלהתקיים קיום בפני עצמם , ובהתמזגותם יצרו ישות אמנותית הבעתית חדשה . מעשהו של שוברט הצעיר - מעשה פלאים לאמיתו , על אף שנות הכנה שבניסוי ובגישוש - אינו מתבצע בחלל הריק : קהל יודע שירה וכותב שירה , "המשתכר ממוסיקה כמו מייף' ( גרילפארצר , ( פותח את לבו לרווחה לפני היציר החדש , הליד השוברטי , שבו המוסיקה דובבת והפיוט מתנגן . שוברט - בעל סימפוניות , יצירות קאמריות וסונאטות לפסנתר , שאף הקרובים בידידיו הטילו ספק בחשיבותן - הופך בשיריו לדוברו של דוה המוצא בנישואין בין מלה וצליל את הביטוי הנכסף לחוויו...
אל הספר