חנה היא אם עקרה שנפקדת . אלקנה בעלה הוא בעל ייחוס משפחתי ולו אישה נוספת . אשתו השנייה , פנינה , היא ולדנית . בין הנשים ישנה מתיחות רבה . המשפחה הפוליגאמית נוהגת לעלות מדי שנה לזבוח בשילה את זבח הימים . העלילה מתרחשת באחת מעליות הרגל . המתח בין חנה לפנינה גורם לחנה לסרב לאכול . הבעל אלקנה אוהב את חנה ומנסה לתמוך בה במאבקה עם צרתה . הוא מנסה לעודד אותה ולפצות אותה על עקרותה " . חנה אינה מתרצה . היא מחליטה לשנות את גורלה . היא ממתינה עד שכל המסובים יגמרו לאכול את הזבח ואז ניגשת לבדה אל בית . 'ה כשם שהתעלמה חנה מהפצרות בעלה אלקנה , מתעלמת כעת חנה מעלי הכוהן היושב בבית האלוהים . היא באה להתפלל ולבקש את אלוהיה . חנה מגלה נחישות בדרך פעולתה . היא אינה זקוקה למליץ או למתווך . היא מיד פותחת בתפילה . המספר חודר אל עולמה הנפשי ומציין כי מרת נפש היא ובכך מדגיש את אומללותה . היא מתחננת לפני האל ובוכה . דברי חנה נמסרים בדיבור ישיר : "ותאמר ה' צבאות אם ראה תראה בעני אמתך " ... ( שמ"א א , . ( 11 חנה בתפילתה נודרת נדר . אם ישמע ה' את צערה ויפקוד אותה היא תקדיש את בנה לה' לכל ימי חייו ומורה לא יעלה על ר...
אל הספר