הכתיב הוא אחד הדברים המאפיינים כתב יד , והרבה לימודים מנסים ללמוד על פיו . כי"ל , ככל כ"י של משנה , מעורר את השאלה מה מן הכתיב שבו הוא מסורת מן כה"י שלפני הסופר ומה הוא מעשה ידי הסופר . במיוחד כן מפני שהכתיב שבו אינו אחיד ומוצאים cc "יוסה" וגם "יוסי" ( פעמים רבות ;( כתי' ד , .-7 "האב זכיי ... זכאי במציאתה" ; שם פרק ד ; "שהוא תנאי בית דין ... שהוא תנאי בית דין ... שהוא תניי בית דין ... שהוא תניי בית דין ... שהוא תנאי בית "דן במשנה ראשונה של מס' דמאי ; "הקלין , "שבדמאי ובהמשכו של הפרק 6 פעמים ; "דמיי" שם ג , א 3 . פעמים , "דמאי" ובהמשכו של הפרק 4 פעמים . "דמיי" בנדרים פרק ד : 2 פעמים ראשונות "המודר הנאה , "מחבירו ובהמשכו של הפרק 5 פעמים "המודר הנייה מחבירו" ועוד פעמיים , "הנייה" ואילו בע"ז פרק ג בכל הפרק . "הנאה" אחת הדרכים לבחון עניין זה הוא להתחקות אחר כתיבו הטבעי של הסופר כשהוא כותב ולא מעתיק . במקרהו של כי"ל נוכל לבחון זאת על פי חיבורו של ר' יחיאל "מעלות , "המדות כ"י בריט' מוזי' , 868 שהוא אוטוגראף בלא ספק ונשלם שנתיים לפני כי"ל , וממילא באותם מקומות בספרו שהוא מרצה ואינו מביא מקורות...
אל הספר