שלומית, שלמות, שלמות, שלמית.

- ( א ) שלמית בת דברי ממטה דן ( ויי כד'יא ' ( בנה אשר ילדה לאיש מצרי נקב את השם' ועל כן נסקל באבנים ומת ( שם שם'י יד'כג - . ( ( ב ) שלמית ( קרי ; כתיב : שלמות ) הלוי מצאצאי גרשון' מראשי האבות ללעדן ( דה"א כג'ט - . ( ( ג ) בדה"א כג'יח הוזכר עולמית הראש לבני יצהר . הוא מוזכר גם בדה"א כד'כב' ושם הגירסה : שלמות . בדה"א כו'כה כו' הוזכר שלמות ( כתיב ; בפסי כה הקרי . שלמית ; בפסי בו הקרי . שלמות ) ויוחס עד  אל הספר
מוסד ביאליק