שחור, שחר, שיחור.

- מצרית : ש חר' היינו : מי ( האל ) חר = ) הורוס . ( ביהוי יג'ג מוזכר השיחור אשר על פני מצרים כגבול הדרומי של ארץ כנען . כיוצא בזה בא בדה"א יג'ה הצירוף : מן שיחור מצרים ועד לבוא חמת' לציין את קצווי גבול ממלכת דויד . בישי כג'ג בא שיחור בהקבלה אל יאור' ובירי ב'יח הוזכרו מי שיחור כסמל למצרים' בהקבלה אל מי נהר' הוא הפרת' כסמל לבבל . בתעודות מצריות בא השם ש חר' או פא ש חר ( היינו השיחור ) ככינוי למקווי מים באזור הדלתה המזרחית של הנילוס' אבל גם ככינוי לימת פיום ( עיין כרך ה' טור . ( 244 בתיאור העיר פר רעמסס ( ע"ע רעמםס ) שבפפירוס אנסטזי ג' מימי פרעה מרנפתח , הוזכר השיחור כמקור למלח ' ולגומא ( טור ' 2 שוי . ( 12-11 ' 9 נראה אפוא שהמדובר באגמים של מלחה' או של מלחה למחצה' המגדלים גומא' ליד רעמסס ( ע"ע . ( תעודה מצרית מן התקופה ההליניסטית  אל הספר
מוסד ביאליק