2. רפא, רפה, הרפא, הרפה.

- בשמ"ב כא'טוכב , נמנו ארבעה מגיבורי פלשתים שהוכו בידי גיבורי דויד' ישבי ( ע"ע ' ( סף ( ע"ע ' ( גלית הגתי ( ע"ע ) ואיש מדון . על שלושת הראשונים נאמר כי הם : בילידי הרפה' ועל האחרון נאמר : וגם הוא יולד להרפה . ובסיכום נאמר : את ארבעת אלה ילדו להרפה בגת ויפלו ביד דויד וביד עבדיו ( פס' כב . ( בנוסח המקביל שבדה"א כ'ד ח' נאמר על ספי ' הוא סף' כי הוא מילידי הרפאים . כיוצא בזה נמסר השם הרפה בצורה הרפא בדה"א כ'ו . ואין הצורות רפא' רפה' אלא שם קיבוצי ' או אפונים' שנגזר מהשם רפאים ; וע"ע . בשבעים לשמ"ב כא' ולדה"א כ'ח 'Pcupa כאילו היה זה שם פרטי ' אבל בדה"א כ'ו תרגמו , drtoyovoq ?^? oyaMx ^ v היינו : מגזע ענקים Luc . עלפי רוב מתרגם : , yiydvTeq ענקים . מ' חדשים' שהוראתם איש' ומשער על פי זה שהרפאים עם ערבי דרומי היו . אבל ספק אם השם רפאים מעיקרו שם של עם היה . סמך כלשהו להנחה זו אפשר למצוא בצורה : הרפא ( דה"א כ'ו'ח ; והשווה כ'ד : ילידי הרפאים . ( אבל כתיב זה מוגבל לספר דה"י ובספר שמואל הכתיב בכל מקום רפה ( שמ"ב כא'טז'יח'כ'כב . ( לפי הדעה הרווחת' רפאים מעיקרו שם כללי שנהפך במאוחר לשם פרטי של עם אגד...  אל הספר
מוסד ביאליק