קיני, הקיני, בני קיני, הקינים (דה"א ב,נה).

- נא ] חטיבה של נודדים בסיני ' בנגב ובדרום יהודה' שאולי רשאים אנו להגדירה כחטיבה שבטית חברתית . משפחה אחת שנפרדה מתקינים ( מקין ) ונדדה לצפון לסביבת קדש ( ע"ע ) נתייחדה בשם חבר הקיני ( שופ' ד'יא'יז ; ה'כד ) או בית חבר הקיני ( שם ד'יז . ( ברי טו'יט' מונה את הקיני בין עשרת העממים שישבו בארץ המובטחת לאברהם . ואולי יש לראות בהזכרתו של הקיני בראש אותם עממים רמז לקיומו כאחד משבטי סיני והנגב בתקופה שקדמה לכיבוש הארץ בידי ישראל . על זיקת הקיני לקין' ועל מוצא הקינים עיין לקמן' נב . [ בכתובת מצרית מימי שושלת י"ב של מצרים שגילה פיטרי בסיני ( מס' ( 163 בא השם קני ליד שמות שמיים אחרים . אם הכוונה שם לקירבה של משפחת נודדים לקיני ' אפשר אולי להסיק מכאן שכבר בתקופה הכנענית התיכונה היו משפחות הקינים' או משפחה קינית' נודדים בחצי האי סיני . להנחה זו אפשר למצוא אסמכתה בכך שהקיני נמנה עם עממי כנען הקדומים וכן בכך שהוא קשור לעמלק' אם במשל בלעם המסמיך את הקיני אל עמלק ( במי כד'כ ואילך ) ואם בדברי שאול אל הקיני : לכו סורו רדו מתוך עמלקי פן אוסיפך עמו ואתה עשיתה חסד עם כל בני ישראל בעלותם ממצרים ( שמ"א טו'ו . ...  אל הספר
מוסד ביאליק