קטב, קטב.

— שם שד רע המביא את מחלת האבעבועות השחורות . כפי שהראה י . בלאו יש להסמיך את קטב לשם השם ^ 4 ^ המציין בניבים ערביים מחלה זו' המפילה יחד עם הדבר קרבנות רבים בין שבטי ערב . מכאן מובן שקטב מקביל לדבר ( תה' צא'ו ) ולדברים ( הו' יג'יד ' ( לשון רבים של דבר' והשווה רשפים ( תה' עח'מח ) תחת רשף . וכן הוא מקביל לרשף ( דבי לב'כד ) שהוא אלוהי הדבר ; וע"ע רשף . מובנת פחות הזכרתו בצירוף : כזרם ברד שער קטב כזרם מים כבירים שוטפים ( יש' כח'ב ) ושמא משתקפת כאן הדעה שהקטב בא על בני אדם בסערה . אך השווה גם את פירושו של רד"ק : רוח סערה שקוטב וכורת הכל' המסתמך על משמעות הפעל קטב בארמית . הקטב מתואר כמרירי ( דב' לב'כד ) ופירוש מרירי כאן הוא כנראה ארסי והשווה מרורת פתנים ( איוב כ'יד . ( הוא נחשב כעושה מלאכת השוד שלו בצהרים ( תה' צא'ו ) ומיוצג כאחד משליחיו של שאול ( הוי יג'יד ) בשל כוחו הממית . בבמ"ר יב'ג כתוב : קטב מרירי עשוי קליפין קליפין' שערות שערות עינים עינים' ואין לדעת אם תיאור זה יסודו במיתולוגיה עתיקה .  אל הספר
מוסד ביאליק