תרבות גבוהה בתת־תרבות הפועלית

ממכלול הטיפוסים התל אביביים שמנה יוסף קותי ברשימתו "ממאוויי איש , "ואישה נעדרת דמותו של הפועל העירוני , ואין זה פלא . כלנוע , הדו שבועון שבו הופיעה הרשימה , מיקד את תשומת לבו בבורגנות ובענייניה . רוב תושבי תל אביב השתייכו למעמד הבינוני ותרבותם היא ששלטה בעיר . עם זאת , יותר משליש מתוך חברי הסתדרות העובדים הכללית בארץ ישראל ישבו בתקופת המנדט בתל אביב . 50 עד 75 אחוזים מכלל פועלי תל אביב היו חברי הסתדרות בשנות העשרים והשלושים . בתקופת העלייה השלישית היה ציבור הפועלים המאורגן 30 אחוזים מאוכלוסיית תל אביב , אף שחלקם ירד לכ 20 אחוזים בימי העלייה הרביעית ול 14 אחוזים בסוף ימי העלייה החמישית . קבוצה חברתית מטפחת תרבות משלה כדי לשמור על גבולותיה , לחזק את רוח השייכות בקרב חבריה ולהפגין את ייחודה כקבוצה כלפי חוץ , כנגד שאר החברה . ישנן קבוצות המתמקדות בתחום פעולה מסוים , אך יש קבוצות חברתיות השואפות לספק לחבריהן השקפת עולם מקיפה . הרוויזיוניסטים מימין ותנועת העבודה משמאל ניסו ליצור בעבור חבריהם מסגרת טוטלית שאינה מתמצית בשייכות ובהזדהות פוליטית בלבד , אלא גם חודרת לחיי הפרטים ומכתיבה להם אורח...  אל הספר
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה