בין תרבות "גבוהה" ל"נמוכה"

יעקב זנדבנק , מרכז פעולות התרבות בהסתדרות , כתב שהתנועה הציונית תמיד הזניחה את הפוליטיקה התרבותית , אף שהתרכזות רק בחיי השעה , במקום חיפוש מתמיד אחר תכנים רוחניים , מסכנת את המפעל הציוני כולו . אביגדור המאירי כתב שהיהודים העלו במשך דורות את מושג ה"פרנסה" למעלה של קדושה , וכנגד "פרוסטיטוציה" זו קיים זלזול נורא בפרנסתם של יוצרי התרבות . ביאליק חידד את ההבחנה , לא בין חומרנות גרידא לבין יצירה רוחנית , אלא בין יצירה ראויה לבין בידור קלוקל . הוא חשש שהקרבה ליפו הלוונטינית עלולה להפוך גם את תל אביב לעיר חוף חסרת תרבות אחידה . הסכנה כבר נתנה בעיר "את אותותיה המפחידים . נוצצים בה כעשבי השדה כל מיני מוסדות של תרבות , 'קלה' תרבות מסופקת וחשודה , ואין מנוס . "מפניהם ביאליק מנה מכונים לשעשועים , לריקודים , למחולות וליופי , ראינוע וקלובים ובתי שעשועים , ותהה אם לא הגיעה השעה להקים בתל אביב "מוסדות בעלי תוכן תרבותי רציני . "ועמוק העילית התרבותית ביקשה לעצב תרבות לאומית עברית חדשה והביטה בחשדנות ב"תרבות , "ההמונים שהייתה בעיניה יבוא מיותר של תרבות קלה וקלוקלת מהמערב . המאירי גרס שצריכת תרבות חייבת לה...  אל הספר
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה