טורים , שנה א , גיליון ה , ה' באב תרצ"ג , 28 . 7 . 33 [ נוסח מאוחר של המאמר "המשורר בימים ההם [" א . ראש חודש אבגוסט . ראש השנה ל"על חטא" הגדול . זכר לחורבן , שהמיט על עצמו האדם במחיקת "לא תרצח" שעל לוחות בריתו . בשנה הבאה , כעת חיה , יימלאו שני עשורים מאותו יום תזזית , בו פרצה באירופה הילולת הדמים . כחופה שחורה בחצרמוות . מי היו השושבינים נושאי נר השנאה בימים ההם ? כולם , כולם עד אחד . בכל כלי הזמר ניגנו אותו "פריילכס" [ זמר משמח ] איום למחול הממיתים והמתים . הוגה הדעות - וחולש על הגויים ; הפייטן - וכוהן האלוהים , חולמי חלום הגאולה האנושית - ועושקי הדלים . אין נקי . מעטים עד כדי ייאוש - תינוק יספרם - שמרו נפשם בימי הרג רב . כל שריריו , כליו וכשרונותיו של האדם התנדבו לשרת את השטן . בתי חרושת ועיתונים , קתדראות ובמות , דת ואמנות . האמנם רק מקרה היה זה , רק בולמוס רגע , מין ליקוי חמה , ר"ל , בליבו ושכלו של האדם ? בראשית המלחמה , ובייחוד מיד לאחריה , וגם כמה שנים לאחר כך , כשהחל הווידוי הגדול , נדמה היה , כי אמנם רק תזזית פתאום היא : "אנשים יצאו מדעתם " - כותבת גיפיוס ביומנה . "אירופה יצא...
אל הספר