צב.

— הצב למינהו הוזכר ברשימה של שמונה השרצים הטמאים ( וי' יא'כט . ( זיהויו של הצב עם הזוחל הקרוי היום חרדון הצב ( Uromastix aegyptius ) מבוסס על הערכית והסורית עכא' ועל מסורת התרגום של ת"י : ^ חרדונה' : 'הפש חרדנא' והתרגום השומרוני : ערדונא — היינו חרדון . גם השבעים 010 ?) קק ( 6 KpoKb ^ iKoq 6 % 6 והוולגטה ( crocodilus ) מלמדים שהכוונה למין ממיני הלטאות' ולא לצב השריון . כך גם בספרי ( שמיני פ"ו'ה ) נמנתה הסלמנדרה על הצב למינהו . זיהויו של הצב עם צב השריון ( Testudo graeca ) מבוסם על אטימולוגיה מוטעית של השם צב שהושווה אל עגלות צב' היינו עגלות מחופות . אבל צב מפרוטו שמית צ'ב . במש' טהרות ( ה'ו ) הוזכרו הצב והצפרדע , ולפיכך היו שסברו ( לויזון ) שהצב הוא הקרפדה ' וגזרו את השם משורש צבה , להתנפח . אבל אין לזיהוי זה על מה שיסמוך ; וע"ע צפרדע . הצב הוא לטאה גדולה ממשפחת החרדונים . ( Agamidae ) גופה שטוח ומכוסה קשקשים' ורגליה מפותחות . הראש העגלגל נישא על צואר ברור ; הזנב הקוצני משמש לצב לשם הגנה . הצב מגיע לאורך של 75 ס"מ בקירוב' צבעו חום אפור בדרגות שונות . הצב נפוץ בארץ ישראל : בערבה' בנגב...  אל הספר
מוסד ביאליק