פרך.

- מלה שהוזכרה שש פעמים במקרא . בשמי א , יג יד' נאמר שהמצרים העבידו את בני ישראל בפרך וימררו את חייהם כעבודה קשה וכוי . בויי כה'מג'מו'נג' נאסר לרדות בפרך בעבד עברי . כיוצא בזה' יחזקאל מאשים את הרועים , מנהיגי העם' שרדו את צאנם בחזקה ובפרך ( יחי לד'ד . ( השבעים לשמ' תרגמו את התיבה פרך : pia ( כוח ' ( ובשאר כתובים 6 % 60 ? גן ( עמל ;( ת"א ות"י : . קערוי ובדרך זו פירשו ' גם חז"ל ופרשני ימי הביניים : עבודה קשה המפרכת את הגוף ומשברתו ( רש"י . ( לדעת ראב"ע אין עבודת פרך' אלא עבודה שהיא למעלה מהנדרש מהעבד' יותר מחוק העבדים' והוא למד זאת מהאיסור לרדות בפרך כעבד עברי שבסי ויקרא . בתעודות בבליות ממאות זי-הי לפסה"נ מצוי המונח pirku ( בבלית חדשה : ( pishku שמובנו עבודת אנגריה . הפךכ היה מוטל על חוכרי אדמות' אבל החוכר היה רשאי להיפטר ממנו תמורת תשלום . אופנתיים הקביל את המונח האכדי פךכ אל העברית פרך' והראה שאין פרך אלא פךכ . אבל נתקשה בהתאמת המונח האכדי להקשר של רועים וצאן ביח' לד'ד . לפיכך הניח שבעת עריכתו של הספר ( לדעתו במאה גי לפסה"נ ' ( ואולי כבר בזמן כתיבתו , נשתכחה הוראת המונח . אבל אין להניח...  אל הספר