פטדה.

— אבן יקרה . הוזכרה בשמי כח'יז ; לט'י , בין אבני החושן , ובקינה על צור שביתי כח'יג . באיוב כח'יט : פטדת כוש . בשבעים , topazius V-j ; Tojtd ^ iov היינו טופז . ת"א ! ירקן ; תי'י : ירקתא' ירוקתא ; בתרגום לאיוב : מרגלא ירקא מתייחסים לטופז המצוי . שפטלוביץ הציע לראות בפטדה מלה שאולה מסנסקריט , pita- — צהוב ( ולפי המילונים גם טופז Burrow . ( הוכיח שהסנסקריט שאלה אותה מאחת השפות הדראוידיות של דרום הודו , שמהן נשאלה גם המלה היוונית המאוחרת , Toirct ^ oc ; , Tond ^ iov וגם . TaPdcrn ; הזכרתה של פטדת כוש באיוב כח'יט עולה יפה עם ההזכרה של tapdau ; ממצרים העליונה בפפירוס יווני . ( Papyrus Graecus Holmiensis , 8 : 7 ) וסמך לזיהויה של פטדת כוש עם הטופז המזרחי היקר דווקא' בלשון הכתוב : לא יערכנה פטדת כוש . שני מיני טופז הם : הטופז המזרחי שלאמיתו של דבר הוא ספיר ( תחמוצת האלום ) בצבע צהוב מוזהב , והוא נדיר ויקר מאוד ; והטופז המצוי , והוא תרכובת צורנית שצבעה על פי רוב צהוב או ירוק שקוף , והוא מצוי אף כצבעי חום תכלת .  אל הספר
מוסד ביאליק