1. עש.

- בא שבע פעמים במקרא ( ישי נ'ט ; נא'ח ; הוי ה' יב ; תהי לט'יב ; איוב ד'יט ; יג'כח ; כז'יח ) ופעם אחת בסי בךסירא ( מב'יג ) לפי נוסח כ"י בי מהגניזה הקאהירית ( במגילת ב"ס ממצדה' שנוסחה קדום יותר' כתוב כאן סס . ( בשלושה כתובים שבמקרא ובזה שבבן סירא מוצג העש כמשחית בגדים במפורש ופעם אחת ( הוי ה' יב ) במשתמע . ואולי גם בכתוב : ותמס כעש חמודו ( תהי לט'יב ) הכוונה לבגדי חמודות ( ברי כז'טו ' ( כמבואר במדרש ( בר"ר ב'ב : ( כעש זה שנכנס בכלים ( בבגדים ) ומרקיבן . עש וסס שמות נרדפים הם . גם השם ךקןב מקביל ונרדף לעש ( הוי ה'יב ; איוב יג'כח ' ( ואפשר שהכינוי רקב מיוחד לתולעת העץ וכן פירש רש"י להושע' שם . התרגומים ' הארמיים כותבים רוקןבא' ךקןבוביתא תמורת עש וסס ורקב כאחד ; ובשבעים באה דרך כלל המלה ax \ c , במקום עש וסס וכן במקום ךלןב' וגם ךקןב עצמות ( משי יד'ל ) בכלל זה' ואפילו במקום מעךה בגד ( משי כה'כ . ( וכן אתה מוצא ? ןו 0 בתרגום היווני של בךסירא ( מב'יט ניג . ([ בתה' לט' יב ואיוב כז' יח מתורגם עש = a . pa % \ T \ עכביש .  אל הספר
מוסד ביאליק