פסלון־אבן מרבת־עמון ; מאות 'ח—'ט לפסה"נ
מתוך:
אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - ו : עבד - צרתן
>
ו עבד-צרתן
>
אות עין
>
עמון, עמן, בני עמון.
אל הספר