עזובה.

— א ) נזכרה בכתוב : וכלב בן חצרון הוליד את עזובה אשה ואת יריעות ואלה בניה ... ותמת עזובה ויקח לו כלב את אפרת וגוי ( דה"א ב'יח יט ;( וע"ע יריעות . — ב ) בת שלחי אם המלך יהושפט ( מל"א כב'מב ; ' דה"ב כ'לא . ( את השם עזובה ביקשו לפרש לפי הוראתו המקובלת של השורש עזב' ודרשו את הכתובים בדה"א ב'יח יט' בדרך הבאה : עזובה בת יריעות היתה אשת כלב ; היינו' ארץ מושבו הקדומה של כלב' שעזבה בלכתו בגולה' היתה בת יריעות נאוהלים ' [ כלומר ארץ של נדודים . כשחזר כלב מן הגולה התיישב באפרת' הוא אזור בית לחם ( ולהאוזן . ( ואין בדברים אלה ממש' שכן עזובה בא גם כשמה של אם המלך יהושפט . אפשר שיש לגזרו מן השורש עזב במשמעו של השורש האוגריתי עדב והערבי דרומי עדב' היינו לעשות' להכין ( והשווה שמי כג'ה ;( או מן השורש הערבי * ג ' ^ שהוראתו להיות מתוק' נעים ; והשווה השם הלחיאני עדבת . הפירושים לכתובים ; ועוד : ש . קליין , מאסף ציון ב ( תרפ"ז ; 2—1 , ( ייבין , מחקרים , 187 הע 193 ; 48 העי 58 1965 , 67 ; GORDON , UT , 454 no . 1818 GOMERY , Kings , 347 ; M . DAHOOD , Ugarilic-Hebrew Philology , Rome 1 PN , 231 ; G . RICHTJR...  אל הספר