—מעשה או מעשים שיש בהם משום ביטוי להערצת האדם את אלהיו ולהכ נעתו בפניו מכונים במקרא עבודת אלהים . המושג מובע במקרא בדרך כלל על ידי צורות הפועל ( כגון : לעבוד את הי , ( ואילו השם עבודה מצוי רק מעט כהוראה זו ( יהוי כב'כז ; ועוד . ( שימושו האופייני של מושג זה הוא בתביעה לעבוד את הי לבדו : את הי אלהיך תירא ואותו תעבוד ובשמו תשבע ( דבי ו'יג ; השווה שם י ' כ ; יהו' כד'יד-טז , שמ"א יב'יד ; והשווה תהי ב' יא . ( בכתובים אלו נסמכה העבודה ליראה , לפי שהיא הביטוי ליראה . כנגד התביעה לעבוד את ה' מצאנו את האזהרה מפני עבודה זרה . בהקשר זה רגיל צירוף הלשון : ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם ( דבי כח' יד ;( ואותו צירוף עם התוספת : ולהשתחוות להם ( שופ' ב' יט ; ירי כה'ו ; והשווה שמי כ'ה ; דבי ד'יט ; מל"א ט' r ירי לה'טו , ( או : וישתחוו לאלהים אחרים ויעבדום ( ירי כב'ט . ( מן הכתובים שהובאו ומדומיהם אנו למדים שמושג עבודת האלהים אינו מצומצם למעשים מסוימים' כגון הקרבת קרבנות' אלא הוא כולל את כל המעשים שיש בהם משום קבלת מרותה של האלוהות , ואף את הלך הנפש של קבלת המרות . בהקשרים אלו משמש הפועל לעבוד כהוראתו
אל הספר