סוטה.

—כינוי תלמודי לאשת איש שבעלה חושד בה בניאוף . כינוי זה יסודו בדין התורה ששמו תורת הקנאות ( במ' ה'יא לא ) והפותח בדיבור : איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל ( שם' פס' יב ' ( כלומר סטתה אל הדרך הרעה' ועיין מש' ז'כה ,. דין תורת הקנאות נותן לבעל המקנא' החושד באשתו בניאוף ואין לו עדים' את הרשות להביא את אשתו לפני הכהן לשם בירור שאלת אשמתה בדרך של משפט אלהים . טקס המשפט הזה מסובך הוא' ויש מקום לסברה שאפשר להבחין בו רבדים קדומים ומאוחרים . לפי רובד הדין המוחזק קדום כמופלג לקח הכהן מים קדושים בכלי חרש' שם בתוכם מעפר קרקע המשכן ( במ' ה'יז ' ( והשביע את האשה שאם ניאפה יבואו מי המרים המאררים במעיה לצבות בטן ולנפל ירך' והאשה קיבלה על עצמה קללה של תנאי זה עם שענתה אמן ( שם' פס' יט כ ; כג ;( ואחר כך השקה הכהן את האשה . טקס זה אופיו היה מאגי ' משמע שהיתה כאן פעולת המים ולא פעולת . 'ה כנגד זה מדגישים הרבדים המוחזקים מאוחרים , שמשפטה של האשה משפט ה' הוא . לכאן שייכת שבועת האלה שהשביע הכהן את האשה לפני שהשקה אותה שיתן ה' אותה לאלה ולשבועה בתוך עמה , אם אמנם מעלה בבעלה ( שם , פס' כא . ( לשם חיזוקה של אלה ...  אל הספר
מוסד ביאליק