כבר בשנים הראשונות לקום המדינה פקד את יישובי העולים ואת המעברות "משבר קריאה" חמור . יותר 70-מ אחוז מכלל ילדי א' עלו לכיתה בי בלי ידיעת קריאה בכלל , או בידיעה לקויה ביותר ( ראה להלן . ( משכר זה , בשנות החמישים והשישים , היווה אומנם רק חלק ממכלול בעיות החינוך והחברה שהתלוו למשימה של קליטת עלייה בממדים רחבים ; אך ייתכן שלא התכוננו לכישלון כה גדול בבעיה שהיא לכאורה קטנה ו"צדדית" כל כך . הזעזוע שפקד את מערכת החינוך בעקבות כישלון זה מצביע לדעתי על כך , שלמעשה נוצר נתק בין הידע שהצטבר בעבר לבין יישומו י , בין הניסיון מן העבר לבין לקחיו בהווה . מכמה בחינות היה כישלון זה צפוי מראש : ג < מבחינת הידע על הקשר בין הדיבור לקריאה r עוד בתחילת המאה הכריזו אנשי " עברית בעברית" ( כגון ו אפשטיין , אסיאוף , ילין וגם , בסופו של דבר , גור ) בצורה חד משמעית על תורתם החשובה "דבר אל בני ישראל" ( ילין , תר"ס . ( אין ללמד את סוד הקריאה העברית לפני שהילד יידע לדבר ולהתבטא בשפתו . עליו להכין את משמעות המלים לפני שילמד לפענח אותן . בשנים האחרונות העלו , כזכור , את הנושא מחדש לוי וגויטיין , שהדגישו את חשיבותו של אוצ...
אל הספר