תרגול הקריאה השוטפת

ההבדל בין שלב בי לשלב ג' הוא בזה , שהילד מפסיק "לאיית" ( לקרוא את שם האות והתנועה ) לפני הגיית המלה , כי ללא הינתקות זו מהרגלו הקודם לא יוכל להגיע לקריאה רהוטה . מבחינה מתודית זהו הבדל מכריע , גם אם במציאות היתה לפעמים חפיפה בין שני השלבים . בהשוואה לשלב ב' הושגה כעת התקדמות מהירה יותר תוך הרחבת המעגל י מקריאת מלים למשפטים ולקטעי קריאה . אך אפילו כעת , ב"פסגת" הקריאה השוטפת , לא יצא הילד נשכר , כי קריאה זו נשארה מכאנית בעיקרה . הרי הוא לא הבין את ! "העברי" אלא שכאן יש לציין שני דברים לחיוב : א ) קטעים רבים נאמרו בניגון ובשירה , והיתה בהם מן החוויה הרגשית . ב ) כל מלה וכל פסוק שהילד קרא היו בעלי משמעות אובייקטיבית . כלומר , הילד לא הבין אומנם את המלים , אך אלו היו מלים עבריות מן המקורות הקדושים . הילד לא למד מלים ללא משמעות , ( nonsense words ) ובשלב מתקדם יותר שימשו לו מלים אלו לתפילה וללימוד , והוא השתלב בעזרתן בחיי בית הכנסת והקהילה . אבל בשל חוסר הבנה במבנה השפה העברית היו המלים ( בייחוד מלים בנטיותיהן ) קשות לפיענוח ; וגם בשלב זה היה צורך רב בשינון ובחזרה מכאנית על דברי המלמד .  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן