הגישה "מלה-משפט" בעבר

בגניזה הקהירית נשתמרו ידיעות על אופן הוראת הקריאה בתקופת הגאונים ( גויטיין , תשכ"ב . ( מאחד המכתבים מתברר , כי כבר אז היה מי שחשב על דרכי הוראה חדשות ולא לימד , כפי שהיה מקובל , את האותיות והנקודות , אלא התחיל להורות את ראשית הקריאה בדרך שינון מלים ומשפטים . וזו לשון תשובתו של החכם הגדול יצחק בן שמואל הספרדי , דיין בבירת מצרים ( בשנים : ( 1127-1088 " ועוד הזכיר אדוני במכתבו שיש שם מורה אחד המלמד את הילדים בלי אלף בית ונקודות . דבר זה אינו מותר , כי יסוד כל הלימוד הוא הא"ב והניקוד . ה' ציוונו להקפיד בו , ובו התלמידים מתבססים ועליו בנוי הכל . הוראת הקריאה לילד בלי אלף בית ובלי ניקור היא בלי תועלת , והוא לא יכול להסתייע . "בה בכתי הספר היהודיים בארצות דוברות ערבית אשר מסביב לים התיכון נהגו על פי שתי שיטות הלימוד — כל אות ואות לחוד , וקריאת המלה השלמה תחילה . אך בקהילות פרס וקורדיסטאן הפכה , כנראה , שיטת המלה השלמה לדומיננטית . סביר להניח , שהעולים מארצות אלו המשיכו להחזיק כצורת ההוראה הזאת גם בארץ , לפחות לתקופת מה . ייתכן גם שהורגשה פה השפעת הכותאב הערכי . דוד ילין ( 1910 ) תיאר את דרך ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן