יש סדרים או תיקונים המוכרים לנו היטב במאות השנים האחרונות , ואף אפשר לנו לעקוב במידה רבה עד לבית גידולם בתקופת הזוהר של צפת במאה הט"ז . והנה מתברר שלפעמים יש להם שורשים מוקדמים עוד יותר . שניים מאלה , תענית ערב ראש חודש ותענית שובבי"ם , מופיעים באשכנז באותו חיבור כבר במחצית השנייה של המאה הט"ו , וראוי לבדוק את גלגולי השתלשלותם . בתיקון הראשון נעסוק אפוא בפרק זה , ובשני — בפרק שלאחריו . ר' יוסף ב"ר משה , שתיאר את מנהגי מקומו , ובעיקר את מנהגי רבו ר' ישראל איסרליין , כותב בשנת ר"ל : מי שנהג להתענות בערב ר"ח ואם בא ער"ח בערב שבת אינו צריך להשלים . מי 2 שנוהג להתענות בכל ערב ר"ח , מתענה בערב ר"ח אייר אע"ג דעדיין ניסן הוא . עדות מקבילה , אמנם מן המאה הי"ז , מצאתי בדברי ר' שמואל ב"ר יוסף מקראקא , כתב מהר"י ווייל , יש חסידים מתענים ערב ראש חדש . אם חל בשבת יש להתענות 3 ביום חמישי . מהר"י וייל , אישיות הלכתית מפורסמת במחצית הראשונה של המאה הט"ו ( נפ' בערך ר"כ , ( חי בזמנו של ר' יוסף ב"ר משה ( ושניהם באשכנז , ( וכנראה אף היה קשיש ממנו . אפשר לומר ששניהם נזקקו למנהג רק בגלל נושא השבת . אולם אין ...
אל הספר