מלכת השמים.

— ( בירי מד'יז כה' קרי : מלאכת ה שמים - . ( בירי ז'יח ואילך ; מד'א ואילך' נזכר פולחן למלכת השמים' שהיה ידוע ביהודה בימיו של ירמיהו ונהג בקרב היהודים שירדו למצרים אחרי חרבן בית ראשון . שלושה יסודות נמנו בפולחן זה : קטורת' נסכים וכוונים ( ע"ע ' ( והכוונים הם מיני מאפה שהיו עשויים בצורה מיוחדת . מדברי ירמיהו מסתבר שעבדו למלכת השמים כחוג המשפחה' שכן הנשים אפו את הכוונים' כאשר הילדים והגברים מסייעים על ידן . הכתיב של תיבה זו בס' ירמיה הוא מלכת השמים' חוץ מבכתובים שבפרק מד ששם הקרי מלאכת השמים . השבעים לירי ז'יח' תרגמו : , ? f j argaxia mv ovgavov היינו צבא השמים . ונראה שהתכוונו לעבודת כוכבים' והשווה ירי ח'ב ; יט'יג . וכך גם תרגם יונתן את השם מלכת השמים בכל הכתובים : כוכבת שמיא . לעומת זאת השבעים לירי פרק מד תרגמו : ,-f ] PaoiXiaoa rov ovgavov היינו מלכת השמים .  אל הספר
מוסד ביאליק