- השורש כבד מורה בדרך העברה על החשוב והנעלה וכנגדו השורש קל מורה על הנבזה והפחות . ומכאן יצא השם כבוד להורות בשימוש הלשון החילוני גם על מידות וסגולות יקרות' וגם על מה שמכונה מתקופת המשנה ואילך בשם כיבוד' כלומר מתן כבוד' היקר אף הוא בעיני הבריות . שתי הפנים הללו' הבחינה הסובייקטיבית והבחינה האובייקטיבית' משתמעות גם בביטוי כבוד הי . המתרגם שתרגם כבוד 66 ia כיון להוראה הסובייקטיבית בלבד . ואמנם דורש המקרא מבני האלים ( תהי כט'א ' ( מישראל ( יש' מג'כא ; ירי יג'טז ) שנברא לכבוד הי ( ישי מג'ז . ( ומכל בני אדם ( חב' ב יד ; דה"א טז'כח ) ואפילו מיצורי ' ' הטבע' כגון ממדבר ועריו ( יש' מב'יב ) שישימו כבוד למלך ' הכבוד ( תה' עד'ח ) או לשמו ( מל' ב'ב ; תה' סו'ב . ( מתן כבוד זה יש בכללו לא רק דברי שבח וקרבנות בלבד ( תה' צו 'ח ) ' אלא גם מעשים טובים' ואף וידוי החוטא על חטאו נחשב מתן כבוד לה' ( יהוי ז'יטא מפני שהוא מעיד על יראת האדם מפני היודע נסתרות . אין צורך לומר שהכבוד בבחינתו זו הסובייקטיבית בא מתוך הכרת הכבוד האובייקטיבי ' כלומר פאר האלהים וכוחו ; לפיכך מתפלל המשורר להי שהוא ' עצמו' כביכול' ייתן ...
אל הספר