רצה החרף והאביב

החרף לעג לאביב וגבהו , שמיד בהופיעו נטל השקט מכל לני האךם : האחד הולך לו ל ; אות ך ? ' א ולחךשות , ? קום $ עים לו לקטף ? ךחים , חבצלות וורדים , להקזביע בהם עיניו T ולתתם : T זר על שערותיו ? T :- האחר T - •• עולה •• על : - ספינה : T ועובר אךחות ימים ובא , ןכל שיזדמן לו , אל אנשים אחרים , ושוב אין אדם נותן דעתו על הרוחות ועל מי הגשמים הדרבים . ' ואלו אני , ' אמר ' , דומה לשליט , למושל ? לי מצרים , ופקדתי היא שלא יביטו אל השמים -T - , ' אלא : TV למטה , vT- אל הארץ , ' I 7 T r ואני ? -: 1 pD m ? ? c 1 rr ולךעד , והם קזמחים ? שאני מאלצם לבלות יום תמים T : בתוך בתיהם T ?• ' . v 'הנה •• מעזום ? כך , ' I T ענה TT האביב T T , ' מאשרים האנשים כשאתה מסתלק , ואני שמי בלבד נראה ללזם י ^ ה ונעים-ה 9 ; ה ובשמות , חי titn עד קז ? העףךי הם שוברים ז ? רי ובשובי הם ששים לקראתי ' .  אל הספר
מוסד ביאליק