רא הרועה ועזי־הבר

אחד הרועים T ' T נהג " את v עזיו T למרעה : v : וקום T T ראה , T כי ? התערבו T : ביניהן עזי בר . ? קזהגיע ה ^ ךב הזעיק את כלן אל תוך המערה TT : " שבה T v שכן . 1 " T למחרת T : T : היום התחוללה T : : סופה T עזה ~ ד , ומ ^ לי יכלת להוציאן למךעה החוצה , מ גיל , טפל בהן ב ^ נים ה ^ עךה , כקוהוא משליך לעזיו ^ לו מזונות ןמךה 0 צ ?? צום , רק זז שלא ת ; ו $ 7 נה מךעב , ואלו לעזים הזרות דרה ע ורם אכל ^? פע מתוך כונה לךכש גם אותן לעצמו . אולם T כשפסקה IT : TV : הסערה : TT : - והוא הוציא את v כלן I TS לשדה T - •• , ' ברחו tyy- vy : T מ ; ד להגיעו אל ההרים . הוכיח אותן הרו ^ ה , # הן 5 פויות טובה , קזעוןבות אותו לאחר קזטפל בסן באסירות רבה . החזירו העךם את ראשן €$ 'דן קןא משום כך אנו נזהרות ביותר , # ח . ךי אם החש ? ת אותנו , א # ר אך סמול באנו אליף , יותר מן העזים הנמצאות אק 1 ף ןה למים רבים , ברור הוא , # כא # ר תבאנה אליך אחרות , ? בכר אותן על פנינו &' ' . המשל מלמד , ^ אין להוקיר את ידידותם קזל אלה , הכ ? כ ? ךים אותנו , את ידידיהם החדשים , יותר מלדיליהם הלשנים . עלינו להבין , כי לאחר ןמן ...  אל הספר
מוסד ביאליק