עז החמור והגנן

0 מור אחד afiatf א ^ ל גנן . מאחר # היה אוכל 7 ? עט ומתעע הךבה , בקש מאת < ויוציאו מידי הגנן ןימכר לבעלים אחרים - ; •• • . שמע - T זוס . : : לתפלתו : T ועשהו T T : קנינו # T : I ל קדר . TI שוב לא TT rrn החמור : - מרצה : . , v ? שהיה TTT v עמוס משא לעיפה ? -: - - T יותר •• מקדם •?• , ' הואיל והיה נושא גם את החמר וגם את הקדרות . חזר ובקש שיחליף ~ :- v 1 לו את v בעליו , T T : ועבר -T לידי *• ברסקי :: ? . . . ! נפל - T לידי •• בעלים T : קןשים יותר מהקוךמים , ו # ? ךאה את מעשיו ^ ל ןה אמר מתוך : 1 גניחות : ? 'אוי ואבוי : לי , האמלל T . , ' T : ? מוטב ד היה TT אלו נשארתי :- ? : א ^ ל אדוני הראשון , כי / 7 , כ : פי שאני רואה , גם את עורי יפשט מעלי ' ! &' המ ^ ל ?? למד , כי לאחר שמשרתים מתנסים בבעלים חךשים הם מרנג ? געים ביותר על בעליהם הקולבים .  אל הספר
מוסד ביאליק