— כהן מדין וחותן משה . לתיאור המקראי של פרשת משה ויתרו אופי של אידיליה שלווה בדומה למגילת רות' המתרקמת אף היא על המצע של נישואי בן ישראל עם כת נכר . כל עצמו של דבר זה' שהתורה מעידה על קשרי חיתון של משה איש האלהים עם כהן מדין' משמעותו מרובה להכרת רוחו של עם ישראל בשחר תולדותיו' אפילו נדחה את דעתם הרחוקה של חוקרים רבים שלא גילתה התורה אלא טפח וכיסתה טפחיים מהשפעת יתרו על עיצוב דמותה של תורת משה . העיון בפרטיו של סיפור יתרו מעלה מקצת קשיים' שאחד מהם כבר ניכר בפתיחת המעשה . לפי הסיפור שבם' שמ' ( ב' טו כב ) ברח משה ממצרים למדין והציל שם את שבע בנותיו של כהן מדין' בעל העדרים' מיד הרועים שהפריעו אותן מלהשקות את צאן אביהן . בזכות מעשה גבורה זה אסף אבי הבנות את משה לביתו ונתן לו את צפורה בתו לאשה . שמו של האיש באותו הסיפור הוא רעואל . ואילו בהמשך ישר מסופר שהיה משה רועה את צאן יתרו חותנו כהן מדין ( שמ' ג'א ' ( ומכאן שיתרו' חותן משה' הוא הוא רעואל אבי צפורה . לאורם של כתובים אלו יש ליישב גם את הכתוב הדו משמעי : חובב בן רעואל המדיני חותן משה ( במ' י ' כט ' ( המייחס כנראה
אל הספר