יתום.

— ילד שמתו עליו הוריו' שניהם או אחד מהם . באוגריתית יחם , בסורית יתמא , בערבית יתים . המקרא נתן את דעתו להגנת היתום , שאין לו אב שיפרנסנו ויתבע את עלבונו , ואפילו הניח לו אביו נכסים הריהו טרף לחמד נותם של אנשים נטולי מצפון העושקים אותו ומקפחים את זכויותיו . כמה וכמה תיאורים של מצב היתום חסר ההגנה באו במקרא' קצתם כלליים' כגון באיוב כד'ט : יגזלו משד ( כלומר משד ) יתום ועל ( כלומר על ) עני יחבולו' וקצתם מעשים שהיו' כגון תלונת אלמנתו של אחד הנביאים אל אלישע , שהנושה בא לקחת את ילדיה לו לעבדים' לפי שלא היה לה כסף לסלק את חובה ( מל"ב ד'ב . ( ומרובים האיסוריםהאזהרות והתוכחות על עושק היתומים והטית דינם בתורה ( שמי כב'כא כג ; דבי ' כד'יז ; כז'יט ' ( בנביאים ( ישי א'יז'כג ; ירי ה'כח ; כב'ג ; זכי ז ' (\ ובכתובים ( משי כג'י ' ועוד . ( והאיסור הכולל ; כל אלמנה ויתום לא תענון —נתמך בדברים נמרצים ונרגשים על רחמי ה' השומע את צעקת היתום וגומל לעושקיו מידה כנגד מידה ( שמי כב'כא כג . ( לחיזוק האזהרות חוזר ונשנה הרעיון' שה' הוא אבי היתומים ( תה' סח'ו ' ( ואף על פי שאין להם גואל על הארץ' הרי בשמים גואלם ח...  אל הספר
מוסד ביאליק