ישי (בדה"א ב,יג: אישי).

— בית הלחמי , אבי דויד המלך . המכונה תכופות בן ישי סתם ; על כן משמש גם הביטוי : גזע ישי ( ישי יא'א , ( בלשון המליצה' ככינוי לבית דויד . לפי המסורת התייחס ישי על בועז ורות ( רות ד'יז כב , ( כלומר על משפחה , שהיתה מדורות אחת הנכבדות בבית לחם . מתוך ייחוס זה מסתבר סיפור המקרא , שהיה ישי בתוך זקני העיר אשר קיבלו את פניו של שמואל' והלה הזמינם לזבח ( שמ"א טז'י יג . ( לציון עמדתו החברתית של ישי מכוון כנראה גם הכתוב המוקשה המעיד עליו שהיה זקן בא באנשים ( שמ"א יז'יב , ( ויש מקום להשערה , שהמלה אנשים משמשת בפסי זה , בדומה למלה האכדית , aweiu במשמעות אנשי המעמד העליון . מתוך סיפורי דויד מתברר דרך אגב , שישי בעל עדרים היה ( שמ"א יז'טו , ( אבל מסתבר שהיה גם בעל מקרקעים . הסיפור על משיחת דויד בימי שמואל מייחס לישי שבעה בנים ( שמ"א טז' י , ( ועוד בן קטן הוא דויד ( שם טז'יא , ( וכיוצא בזה מיוחסים לישי בסיפור גלית שמונה כנים ( שמ"א יז'יב . ( בכתובים הללו לא פורשו אלא שמותיהם של שלושת אחיו הגדולים של דויד , ורק הרשימה שבדה"א ב'יג' מונה את שמותיהם של שבעה בני ישי והשביעי הוא דויד . מהי ' מנותן של הרשימו...  אל הספר
מוסד ביאליק