יחס, יחש.

- נא ] היוחסין הבאים במקרא מיוסדים בהשקפה שכל קיבוץ אנושי ' בין שהוא עם' איגוד שבטים' או שבט' ובין שהוא משפחה או בית אב' אב אחד ומשותף לו' שממנו יצא ונשתלשל אותו קיבוץ בקו ישר מדור לדור . דרגת הקרבה שבין יחידי בני אדם' וכן קרבתם של שבטים או עמים זה לזה' נקבעת לפי קרבת הדורות שמן אותו אב משותף ועד להללו ; ולפי תפיסה זו אין בין עם' שבט' משפחה או בית אב' כל הבדל שבמהות לעניין זה' ואינם שונים זה מזה אלא במניין בני האדם הנמנים עם כל חטיבה מן החטיבות הללו ובשיעור של קרבת הדורות שמן האב הקדמון המשותף ועד להם . תפיסה זו באה לידי ביטוי בכל סיפורי התולדות ורשימות היוחסין שבמקרא' מן סיפורי הבריאה ולוח העמים שבבראשית פרק י ועד לרשימות היוחסין המאוחרות ביותר שבסי דה"י . לפי הסכימה הגיניא לוגית הבאה במקרא' כל בני האדם יצאו מאב קדמון אחד' הוא אדם הראשון ; וצאצאיו הם שנתפלגו לעמים' שבטים ומשפחות שהתיישבו בכל ארצות העולם . גם בחירת ישראל מקרב העמים אינה אלא בחירת משפחה אחת' בית אב אחד' הם צאצאיו של יעקב ישראל' מתוך כלל בני אדם ( וע"ע בחירה ' ( והללו נתפלגו לשבטים ולמשפחות כדרך שנתפלגו בני אדם הראשון ל...  אל הספר
מוסד ביאליק