1. יבנאל.

- לפי יהו' טו'יא , עיר בגבול הצפוני של יהודה בקרבת הים . בשבעים : יהו' טו'יא , ; Iufiv 1 ] X / A ; Ae / if d : B יהו' טו'מו , ; hja cu : A ; />/ i 1 ' « : B כו , ו ( בצורה מקוצרת יבנה ) בדה"ב , A ^ ew ^ o : B . Ia / iei ; : A צורה מקוצרת זו מקובלת בספרות התלמודית . בספרות ההליניסטית la / ivtia או . / a // m / בשבעים באה יבנה גם ביהו' טו'מו , במקום "וימה" שבנוסח המסורה , וספק אם הוא חילוף גרסה או פירוש לנוסח המסורה . יוסף בן מתתיהו ( קדמ' ה'א'כב ) כולל אותה בתוך ערי דן . בדה"ב ( כו , ו ) היא נמנית עם גת ( ע"ע ) ואשדוד ( ע"ע ) בתוך ערי המלוכה הפלשתית , שעוזיהו פרץ את חומותיהן ( דה"ב כו'ו . ( בתקופה הסיליבקיית היתה עיר בחבל הים ( פאראליה ' ( ובה ישבו יהודים ( חשמ"ב יב'ח ט . ( בזמן מלחמות החשמונאים שימשה יבנה בסיס לסורים במלחמתם נגד היהודים ( חשמ"א ה'נח ; י ' סט ; טו'מ . ( שמעון כבש אותה ואת גזר ויפו ( קדמי יג'ו'ו . ( פומפיוס ק עה מיהודה ( שם יד'ד'ד ) וחזרה אליה בימי הורדום ( שם טו'ז'ג ; יז'ח'א . ( לאחר חרבן בית שני נעשתה למקום קיבוץ של חכמים ולמרכז לאומי . כתקופה הביזאנטית היתה מיושבת שומ...  אל הספר
מוסד ביאליק