חרמש.

— כלי לקצור בו את תבואת השדה . בא פעמיים במקרא , בדבי טז'ט : שבעה שבועות תספר לך מהחל חרמש בקמה ; ושם ו חטף : כי תבוא בקמת רעך וקטפת מלילות בידך וחרמש לא תניף על קמת רעך . החרמש הוא אחד הכלים החשובים בתולדות התרבות ה אנושית . האדם הקדמון הגיע להמצאה זו לאחר שהכיר את טיבן של חיטת הבר ושעורת הבר שהן ראויות למזונות . מציאותם של חלקי חרמש עשויים צור בתחנה פריהיסטורית על פני השטח או בשכבה ארכיאולוגית בחפירות מערה או תל' מעידה על ידיעת החקלאות' או לפחות על שימוש מכוון של גידולי בר מן הדגניים . ולפיכך החרמש הוא סימן מובהק להבחנה בין דרגת התרבות של לוקטי מזונות לבין דרגת אוגרי מזונות . קשה לברר בוודאות את תפקידם של להבי הצור' אם שימשו כסכינים לחיתוך בשר' עצמות' עץ או לקצור בהם את קני התבואה . אבל הבדיקות הוכיחו שהבוהק המיוחד הניכר בצדם החריף או המשונן של להבי הצור בא מן הצורן שברקמת הצומח' בעיקר בקני השיבלים של חיטה ושעורה' ששף ולטש את הצור אגב שימוש מרובה בקצירה . בארץ ישראל מתגלים כלי צור עשויים לחרמש לראשונה בשכבות התרבות הנטופית שבתקופה המיסוליתית' כגון בשכבה B שבמערת אל ואד אשר בכרמל' שב...  אל הספר
מוסד ביאליק