- א ) מס תבואות במצרים הקדומה' ששיעורו חמישית היבול ( ברי מז'כד'כו ' ( וע"ע מם . — ב ) חומש-בלשון חז"ל , ובמקרא חמישית , והוא קנס מעילות ( וי' ה'כד ; וע"ע ענש ' ( או תוספת לפדיון קדשים ( שם כז'טו'יט'כז'לא ; וע"ע קדשים ; תרומות ומעשרות — . ( ג ) בדברי חז"ל - כינוי לכל אחד מחמשת ספרי התורה לעצמו , שלא כשם "תורה" ' שעניינו כל חמשת הספרים בצירופם ( תוספתא , מהדורת צוקרמאנדל , : 2 ' 327 נותנין תורה על גבי חורה וחומשין על גבי חומשין וחומשין על גבי נביאים אבל לא נביאים על גבי תורה וחומשין ;( וספר במדבר נקרא חומש הפקודים ( משנה מג' ד'א : שכל האמור בחומש הפקודים וכוי . ( החומש היה משמש לצרכי לימוד והוראה' אבל לא היה כשר לקריאת התורה בציבור ( גיט' ס'א . ( כיוצא בו היה ספר תהלים נחלק לחמישה חומשים ( קיד' לג'א ' ( וכנראה קראו בשם חומש גם לחמש המגילות' כשהן כתובות בספר אחד גירושי מגי פ"ב , ה"ד : אם היתה כתובה חומשין ; וע"ע מגילה , חמש מגילות . ( הצורה חומ # אפשר שאינה אלא מבטא אחר-של חמקו ( חומש במקורות בלא ניקוד ' ( ובדורותינו השם חומש משמש גם כינוי כולל לכל התורה כולה .
אל הספר