חמן, חמנים.

— חפץ ששימש בפולחן הכנעני , והוא נזכר פעם אחת בתורה ( וי' כו'ל ' ( וכמה פעמים בנביאים ובכתובים ( ישי יז'ח ; כז'ט ; יחי ו'ד'ו ' ( ובמעשי טיהור הפולחן בידי המלכים אסא ויאשיהו נאמר שהסירו וגידעו את החמנים ( דה"ב יד'ד ; לד'ד'ז . ( תרגום השבעים לויי כו'ל : £ vf ava % eiQ 0 n 0 i 7 ] xa ( חפצי עץ עשויים ביד ;( לדה"ב לד'ד'ז : iyr ] Xa ( חפצים נישאים ' ( וכדי ; התרגום הארמי חניס נסיא' ופילון מגבל שכתב , veig 'Apfiov- מעידים שהתקשו בהגדרתו של החפץ . מתוך דמיון השם חמן לחמה פירשוהו רש"י וראב"ע על מיני עבודה זרה לפולחן השמש' ורש"י אומר ( כנראה על פי ספרא בהר ט : ( מין עבודת אלילים שמעמידים על הגגות . לאחרונה הניח לינד בלום שהתיאור בדה"י מכוון לעמודי אבן ושאר סמלים של האל חמון . מצירופם של כל הפרטים השייכים לעניין הוא בא לכלל הנחה' שבתחילה נתקדש עמוד מיוחד לאל הפיניקי חמון' ובמשך הזמן ניטשטשו הדברים וסתם עמוד אבן נחשב כמבנה שנעשה לצורך פולחן זה' ואחר כך יצא שם זה לציין גם שאר חפצים שבפולחן חמון' כגון מזבח הקטורת וכיו"ב . היוצא מדבריו' שהיה גם בארץ ישראל' כמו בפיני קיה ובמושבותיה , פולחן אסטילות ...  אל הספר
מוסד ביאליק