2. חברון.

— אחת מן הערים הראשיות בארץ יהודה' ועיר הממלכה הישראלית היהודית בתחילת מלכות דויד . חשיבות יתרה היתה לעיר זו בתקופות שונות מפני מקומה בלב הרי יהודה ובצומת דרכים חיוניות' עורקי החיים של דרום ארץ ישראל המערבית ; בה עברה המסילה הגדולה מירושלים לבאר שבע' ודרכים שונות נמשכו ממנה מערבה ודרומה מערבה לשפלה ולחוף הים , דרומה לארץ אדום , ומזרחה למדבר יהודה ( עין גדי . ( במקרא נקראת חברון גם קרית ארבע' או קרית הארבע' וכמה פעמים אנו מוצאים : קרית ארבע היא חברון ( למשל ברי כג'ב . ( לפי המסורת היה שם חברון לפנים קרית ארבע' ונקראה כך על שם האדם הגדול בענקים ( יהוי יד'טו , ( הוא ארבע אבי הענק' שהמסורת מייחסת אליו את שלושה בני הענק ששי , אחימן ותלמי ( יהו' טו'יג יד ; שופי א'כ' וכן במי יג'כב'לג ; וראה תרגום השבעים ליהוי יד'טו : . ( fj , rjrQ 67 cokiQ ' r & v Evaxeifj , מקורה של מסורת זו ב השקפה שהיתה רווחת בימי בית ראשון' ששליטי הארץ שקדמו לכיבוש הישראלי היו ענקים' גיבורים ואנשי שם ( דבי ט'ב ; עמי ב'ט ' ( ויהושע בן נון הוא שהשמיד את הענקים מהר יהודה בכלל ומחברון בפרט ( יהוי יא'כא כב . (  אל הספר
מוסד ביאליק