ח'בר.

— נא ] חיבר ( ובל"ר חיברו ) הוא אחד מכמה שמות שהיו נוהגים רוב ימי האלף השני לפסה"נ בפי האשורים' הבבלים ושאר עמי קדם בכינוים של בני אדם שיצאו מעיר מולדתם או מארץ מולדתם והוצרכו לבקש להם פרנסה בנכר . צורת השם היא כנראה צורתו האכדית של הבינוני הקל של השורש השמי המערבי ' ibr ( עבר ' ( והוא מקביל לבינוני העברי עבר ( למשל ישי כג'ב : עברים . ( בתעודות אוגרית ( ע"ע ) אנו מוצאים ' prm ( עפרמ ) במקום הבינוני ' brm ( עברם ) שבשמית מערבית עתיקה' והצורה האכדית השווה לו-חיבר . שינוי זה אפשר יסודו בכך' שבקרב תושבי אוגרית והאזורים הסמוכים לה ישבו חורים מרובים' וההבחנה השמית בין הפוגמות "ב" ו"פ" מיטשטשת בלשון ההורית . ממשמעותו הראשונית של הפועל השמי המערבי האמור ( עבר ' ( שהוא : נע ממקום למקום' ומן המליצה הערבית = Jr- " « rc עובר אורח' כלומר העובר במקום בלא לשהות שם' נראה שהשם ח'בך בא לתאר את הזר כהלך או נודד . וחיזוק לפירוש זה' שלפי לוחות אכדיים של פירושי מלים הוראת השם khabbatum שווה כמעט בכולה להוראתו של , SA . GAS שהיא הצורה השומרית של המונח האכדי המשמשת אידיאוגראמה לחיבך ( עיי לקמן ' ג ;( שכן 'kha...  אל הספר